רש"י על בבא מציעא ל״ז א:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא מציעא ל״ז א:ט״ז
16 הָתָם דְּקָא תָבְעִי לֵיהּ, הָכָא בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ.
פירוש רש"י על בבא מציעא ל״ז א:ט״ז
16 ומשנינן התם דקתבעי ליה - והוא אין חפץ ליתן אלא מן הדין ומספיקא לית לן לחיוביה לכל חד וחד:
17 הכא בבא לצאת ידי שמים - מאליו בא לימלך מה יעשה ולא יענש דהשתא ודאי אמרינן ידי שמים לא יצאת עד שתתן לשניהם שאם תהא מונחת עד שיבא אליהו נמצא הנגזל מפסיד על ידך:
18 דיקא נמי - דטעמא דמתני' בבא לצאת ידי שמים מן העונש ולא מן הדין מדתלי טעמא בהודה מפי עצמו שלא היה אדם תובעו כלום משמע שהוא בא לימלך: